מערכת שיקולי דעת שהקורא המיומן שוקל עם תחילת הקריאה לגבי הדרכים שעליו לנקוט, כדי להבין את הטקסט ולהפיק ממנו משמעות.
מערכת האסטרטגיות עשויה לכלול כמה רכיבים: ציפיות - לחיוב ולשלילה. עפ"י היכרותו את הנושא (ע"ע: ידע עולם) או את סוג השיח, ציפיות הקורא מכוונות לתוכן זה או אחר או להתפתחות זו או אחרת. לדוגמה: במדור "דרושים" שבעיתון אין הקורא מצפה למצוא הצעה להיכרות של פנויים ופנויות אלא להצעות עבודה.
ניחוש - מאפשר לקורא לפרש מילים וביטויים בלתי ידועים עפ"י ההקשר ("משחק הניחושים הפסיכולינגוויסטי", עפ"י גודמן (Goodman 1971). אסטרטגיה זו מתבססת על ידע קודם או על ידע עולם (ע"ע) של הקורא. דוגמה: בכותרת של דיווח חדשותי בעיתון, "סין תפעל להשוואת מספר הבנות לבנים" (ישראל פוסט", 27.8.07), הקורא יכול בנקל להשלים את המילה האחרונה בכותרת – "לבנים" – אם תושמט או תועבר לטור הבא – אם עקב ידיעותיו בלשון ("בנות" הן ניגוד מגדרי ל"בנים") ואם בזכות ידע עולמו (הכרת המציאות בסין – ולו מתוך קריאת עיתונים בלבד.
השערות - זוהי אסטרטגיה חשובה, שבעזרתה מעלה הקורא בשלבי תיהלוך הטקסט (ע"ע) השונים השערות לגבי התפתחות הטקסט. למשל: בשיח הסיפורי מעלה הקורא השערות לגבי
המשך העלילה - עפ"י סימנים שונים שבטקסט, רמזים שהכותב פיזר בטקסט ועוד.בז'אנרים ספרותיים מסוימים (כמו הספרות הבלשית) הרמזים שהמחבר פיזר נועדו בכוונה תחילה להטעות את הקורא וגורמות לו להעלות השערות המופרכות בהמשך העלילה.איתור מבנה המאקרו (ע"ע) - מציאת הרעיון המרכזי של הטקסט או גרעינו של הסיפור.
אסטרטגיה זו מופעלת לעתים כבר בשלבים הראשונים של הקריאה, תודות למיומנותו של הקורא להתחיל בקריאה ע"י תפישת השלמות במבט מקיף (ע"ע: "כיווני התקדמות בקריאה").מידת ההצלחה של אסטרטגיות אלו מותנית באסטרטגיה מקיפה יותר, הקרויה בפיארגון מחדש של הטקסט בסדר הגיוני – כך למשל בטקסטים נרטיביים הבנויים על ציר זמנים בלתי רציף, על הקורא לארגן מחדש את השתלשלות העניינים בסדר כרונולוגי; ובטקסטים אחרים - לאו דווקא נרטיביים – לא תמיד באים המארגנים הלוגיים, כמו סיבה ותוצאה, בסדרם ההגיוני, ועל הקורא לארגן אותם מחדש.גישור פערים והסקת היסקים - מכיוון שהמידע שבטקסט לעולם אינו שלם, לא זו בלבד שעל הנמען להשלים את החסר כדי לגשר על הפערים, אלא עליו גם להסיק היסקים מסוימים (inferences) לגבי עמדת המוען (בטקסט טיעוני) או לגבי מוסר ההשכל העולה מן הטקסט (בטקסט סיפורי) – גם כאשר אלה אינם מפורשים בטקסט.
חוקרי התיהלוך בשם: הפעלת הסכמות הקוגניטיביות (ע"ע) (צ"ש).מקורות נוספים: שראל תשנ"א, תשס"א; 2000 ציפיות, "משחק הניחושים "הפסיכולינגוויסטי. השערות, איתור מבנה המאקרו, ארגון מחדש של טקסט, גישור פערים, הסקת היסקים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה, נעיין בתגובתך.